top of page
Please reload
בשנים האחרונות עלתה המודעות העולמית לחשיבות צמצום פליטות גזי החממה בכלל וגז הפחמן דו חמצני (C02 ( בפרט. הנושא החל לקבל חשיבות עולמית עם חתימת המדינות הרבות על אמנת קיוטו, הקושרת בין פליטות גזי החממה לבין שינויי האקלים בעולם. המדינות החתומות עליו מחויבות להפחית את פליטות גזי החממה העולמית המשותפת בשיעור של %2.5 מהשיעור הנמדד ב1990 ,כאשר כל מדינה התחייבה להפחתה שונה. ישראל אישרה את האמנה וחתמה עליו ב1998 ,אך לא הוגדרה כמדינה מפותחת לכן תחילה, לא חלו עליה התחייבויות. אך זמן זה חלף ובספטמבר 2015 ,על ישראל היה להציג בפני אמנת האקלים לאו"ם בפאריז את ההתחייבויות שלה לצמצום פליטות גזי החממה. כתוצאה מכך, על ישראל, כמו שאר המדינות המפותחות, לבנות אסטרטגיית פעולה להפחתת כמות הפליטות. רב פליטות ה-CO2 מגיעות מתחום האנרגיה, צריכת חשמל, ומתחבורה, לכן משקל רב מונח על אסטרטגיות העוסקות בצמצום צריכת החשמל, התייעלות מכשירי חשמל למניהם, ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות והפחתה בשימוש בכלי רכב
09.03.2016
התכנות עמידת מדינת ישראל ביעד הפחתת גזי חממה על התחייבה בועידת פריז לשנת 2030 , בתחום ייצור החשמל
בתאריך 15.09.20 אישרה הממשלה את יעדי הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק לשנת 2030. נקבע יעד של 8.8 טונה פליטות גזי חממה לנפש לשנת 2025 ו 7.7 טונה פליטות גזי חממה לנפש לשנת 2030 , בתקציב של 2.2 מיליארד שקלים. משמעות הגדרת יעד זה הינה הגבלת פליטות מ-MtCO2e 72 פליטות גזי חממה בשנת 2005 ל- MtCO2e 81 פליטות גזי חממה לשנת 2030 .משמעות הדבר הינה הפחתת %25 מפליטות גזי החממה לשנת 2030 מתרחיש "עסקים כרגיל" , המהווה למעשה תוספת של %14 בפליטות מ- 2005.
11.30.2014
גגות ירוקים- מרעיון ליישום
גג ירוק הינו נדבך במכלול מושג ה"בנייה הירוקה" בשל יתרונותיו הסביבתיים עבור המבנה בפרט והסביבה בכלל . הגדרת גג ירוק הינה- מערכת גג הנדסית מסורתית אשר בתוספת ממבראנה מוגנת מים ושכבות נוספות מתאפשרת גדילת צמחיה על הגג ובכך נוצר גג בניין אשר בחלקו או במלואו מגונן. הגג הירוק נראה עוד מימי הבניינים באירופה עד שהוחלף בגגות הרעפים. תופעת הגג הירוק התעוררה שוב לפני כ- שנה 30 בגרמניה ומאז מתפשטת במערב אירופה, קנדה ובארה"ב. לגג הירוק יתרונות רבים הן פרטיים עבור המבנה ודייריו והן ציבוריים לשכונה, לעיר ולעולם כולו. גם בישראל הוקמו מספר גגות ירוקים וחלה עלייה במודעות ליתרונותיו, אך המחקר המקומי עוד בחיתוליו. מעניין לבחון את נושא הגג הירוק, האם יתרונותיו הרבים באים לידי ביטוי גם בישראל. ישראל בעלת מזג אוויר חם מאוד וחסרת משאב המים. האם יתרונות הגג הירוק הן מבחינה סביבתית, חברתית, תרבותית וכלכלית גוברות על החסרונות שטמונים בו, שמתוכם ובעיקר בישראל, הצורך בשימוש רב במשאב המים עבור קיומו, משאב אשר חסר באופן משווע בארצנו הקטנטונת.
12.31.2013
Klyde Warren Park - איילון ק
עבודה זו משוואה בין שני פרויקטים האחד Texas, Park Warren Klyde והשני קירוי איילון בגוש דן. שני פרוייקטים אלו עוסקים בקירוי כבישים סואנים במרכז העיר. אך קיים הבדל בניהם. אם הפרוייקט בטקסטס קירה את נתיב התחבורה ויצר "אי" ירוק במרכז העיר, התורם אקולוגית בכך שהוסיף מערכת אקולוגית מבודדת לתוך מרקם עירוני, כזו שלא היתה קיימת בו לפני. הפרוייקט בישראל טומן בחובו פוטנציאל גבוה יותר מכיוון שהוא ממוקם בין שני פארקים גדולים ומבודדים והוא מהווה הזדמנות לקישור ייחודי בניהם. קישור שהיווה מסדרון אקולוגי המחבר שני "איים" באמצעות נחל איילון שכיום מתועל במפלס התנועה וניתן להעלותו ולחשוף אותו להנאת תושבי העיר, בני האדם, הצמחיה והחי. ישנן נושאי חפיפה בין הפרוייקטים המאפשרים למידה אחד מהשני ויש מקום דווקא בארץ להשיג יותר יתרונות אקלוגיים באמצעות חיבור שתי מערכות אקולוגיות מנותקות כיום ובאמצעות חיבורם ליצור מערכת אקולוגית רחבה וחזקה יותר שיכולה לחזק ואף והגדיל את המגוון הביולוגי הקיים בה.
11.30.2013
הפחתת תופעת איי החום העירוניים במבני רטרופיט
מאפיין בולט באקלים העירוני הוא תופעת "אי החום התופעה ההגדרת). UHI – Urban Heat Island) "העירוני הינה, תופעה אקלימית בה העיר יוצרת מיקרו אקלים, וגורמת להבדל ניכר בין אקלים העיר לבין אקלים השטח הפתוח שסביבה, כלומר מצב בו טמפרטורת המרחב העירוני גבוהה יותר ביחס למרחב הסובב אותה. (העיר כ"אי" חום ביחס לסביבתה).
Please reload
bottom of page